המושג מנהל איכות הסביבה לא היה קיים בשיח הארגוני עד לפני כעשור ■ בשנים האחרונות עלה הביקוש לתפקיד - ואתו טווח האחריות, רמת השכר והמיקום בהיררכיה הארגונית ■ אף שרק 15% מהעוסקים בו הם בעלי השכלה בתחום, ורק 40% ממלאים אותו במשרה מלאה, בענף מעריכים כי בשנים הקרובות יגדל בחדות מספר התקנים ■ "אנשים שנכנסים לתחום מתאהבים בו, ולא רוצים לעזוב"
גלי גלט שמחי- מנהלת חטיבת איכות הסביבה – אביב ניהול הנדסה ומערכות מידע This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it האם המשבר הכלכלי יביא להפחתה בפעולות למען איכות הסביבה בקרב גופים עסקיים או שמה הוא דווקא טומן בחובו הזדמנות?
בשנים האחרונות אנו עדים להתעניינות ציבורית הולכת וגוברת בבעיות הסביבתיות ובראשן שינויי אקלים ומציאת מקורות אנרגיה חלופית. המודעות הציבורית סחפה אחריה גם את מקבלי ההחלטות. השנה החולפת הייתה מוצלחת מאד בתחום החקיקה לטובת המאבק הסביבתי בישראל: אושר חוק אויר נקי, הושלמה החקיקה להגנת החופים והעברת סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים לרשויות מקומיות. כל זאת כחלק מיישור קו של ישראל למגמה קיימת ברחבי העולם המערבי ובעיקר במדינות ארגון ה OECD.
אנרגיה זולה? האזרח הקטן ממשיך לשלם בגדול! גלי גלט שמחי- מנהלת חטיבת איכות הסביבה – אביב ניהול הנדסה ומערכות מידע התחממות כדור הארץ ומשבר משק הארגיה העולמי לא הובילו לשינוי משמעותי של מערכי האנרגיה בבניה בישראל. למרות הצורך הוודאי לחסכון באנרגיה, הטכנולוגיות שפותחו והניסיון שנצבר, עדיין מוקמים בישראל בניינים בזבזני אנרגיה, פוגעים בסביבה עם עלויות תחזוקה גבוהות.
לכל מוצר או שירות אותו אנו רוכשים, מיצרים או מנצלים יש טביעת רגל פחמנית carbon footprint. טביעת הרגל הפחמנית של מוצר או שירות הנה כלל גזי חממה (המחושבים כשווי ערך פחמן דו חמצני) הנוצרים במהלך מחזור חייו ומשתחררים לאטמוספרה. לאחרונה אנו עדים למגמה הולכת וגוברת מצד עסקים, צרכנים ורשתות שיווק לחישוב ודיווח של טביעת הרגל הפחמנית שלהם, של מוצריהם או של שירותיהם.
בשנים האחרונות הפך השיח הסביבתי לנחלת הכול. דומה כי דרכה המפותלת של המודעות הסביבתית, שראשיתה כתנועת שוליים אנטי-ממסדית ששורשיה נטועים בין השאר בתרבות הביטניקית וההיפית של שנות ה – 60 בארה"ב, והמשכה בתנועות בעלות גוון פעולה רדיקאלי כגון Greenpeace, הולכת ונסללת היום ללב הקונצנזוס.
ההתחממות הגלובאלית ומשברי האנרגיה, התדלדלות משאבי הטבע, המחסור במים השפירים, בעיית הפסולת, הכחדת זני צמחים וחיות, הצטמצמות השטחים הפתוחים והירוקים, זיהומי האוויר והקרקע, תופעת המדבור ועוד צרות – כל אלו מונחים אקולוגיים ההופכים מוכרים יותר ויותר לציבור הרחב (גם אם במשמעותם השטחית בלבד).
